Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 38b

אוֹ כֶשֶׂב פְּרָט לְכִלְאַיִם אוֹ עֵז פְּרָט לְנִדְמֶה כִּי יִוָּלֵד פְּרָט לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שִׁבְעַת יָמִים פְּרָט לִמְחוּסַּר זְמַן תַּחַת אִמּוֹ פְּרָט לַיָּתוֹם

Traduction

or a sheep'' is to the exclusion of an animal born to parents of diverse kinds, which may not be brought as an offering. The phrase ''or a goat'' is to the exclusion of an animal that resembles another species of animal. ''When it is born''; this is to the exclusion of an animal born by caesarean section. ''It shall be seven days''; this is to the exclusion of an animal whose time has not yet arrived. ''Under its mother''; this is to the exclusion of an animal that is an orphan.

Rachi non traduit

פרט לכלאים. בן רחל ותייש שפסול לקרבן ומרבויא דאו דריש ליה:

נדמה. עז שילדה מתייש כמותה ובנה דומה לרחל:

פרט ליוצא דופן. שקרעוה והוציאוה פעמים שמתה ופעמים שחיה:

ז' ימים פרט למחוסר זמן. שלא הגיע לז' ימים ואפילו אמו קיימת:

תחת אמו. היה שעה אחת פרט ליתום וה''ד האי יתום אילימא דילידתיה אמיה ולאחר שעה מתה לעולם תיחי בתמיה וכי לעולם צריכה לחיות והא תחת אמו קרינן ביה והא ליכא למימר דאשמועינן קרא שתחיה אמו כל ז' דתניא בת''כ ר' יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר תחת אמו לפי שנאמר ז' ימים יהיה עם אמו יכול כל ז' ת''ל תחת אמו אי תחת אמו יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה ת''ל עם אמו משמע ששניהם בעולם אחד שתהא קרויה אמו הא כיצד אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת והאי תחת אמו משמע ליה לרבי יוסי הגלילי חליפי אמו שמתה אמו והוא נשאר במקומה:

Tossefoth non traduit

או כשב פרט לכלאים. תימה דהכא או למעט ובפ''ק (לעיל חולין דף כג.) קאמר או לרבות פלגס וגבי אותו ואת בנו נמי דרשינן (לקמן חולין דף עח:) או שה לרבות כלאים ויש לומר דגבי פלגס ממילא אימעיט ולא צריך קרא אלא לרבות וכן לגבי אותו ואת בנו ממילא אימעיט כלאים דשור ושה אי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם אבל הכא כשב ועז כתיב שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם וממילא איתרבו להכי כתיב או למעט ובכי האי גונא משני במרובה (ב''ק דף עז:) גבי וטבחו או מכרו ואם תאמר אם כן מאו עז היה למעט כלאים שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם ומאו כשב נדמה ויש לומר דנדמה אינו ראוי כל כך למעוטי כמו כלאים ולהכי מעוטא קמא מוקמינן בדדמי טפי בכלאים והדר ממעטינן נדמה דנדמה לא ממעטינן אלא משום דדמי לכלאים:

כי יולד פרט ליוצא דופן. לאו מלשון לידה דריש אלא גמר לידה לידה מבכור כדאמרינן בריש פרק יוצא דופן (נדה דף מ.) והא דדרשינן התם אשה כי תזריע וילדה עד שתלד ממקום שמזרעת דמשמע דצריך מיעוט למעט יוצא דופן ולא ממעטינן ליה מלידה לידה מבכור משום דאי לאו כי תזריע הוה דרשינן תלד לרבות יוצא דופן כרבי שמעון:

הַאי יָתוֹם הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּילִידְתֵּיהּ אִמֵּיהּ וַהֲדַר מִתָה לְעוֹלָם תֵּיחֵי וְתֵיזִיל אֶלָּא דְּמִתָה וַהֲדַר יְלִידְתֵּיהּ מִכִּי יִוָּלֵד נָפְקָא

Traduction

Rava elaborates: What are the circumstances of this orphan? If we say that its mother gave birth to it and then died, this is unreasonable. Will the mother continue living forever? Rather, perhaps the reference is to a case where the mother died and then gave birth to it. The Gemara rejects that possibility, as the fact that this animal is disqualified from sacrifice is derived from the phrase: ''When it is born,'' since after the mother’s death the newborn animal can emerge from the womb only by means of caesarean section.

Rachi non traduit

אלא דמתה והדר ילידתיה. היינו יוצא דופן דכל שקרעוה והוציאו את ולדה בין מתה ובין חיה הוי יוצא דופן:

Tossefoth non traduit

אלא דמתה והדר ילידתיה. והא דאמר בפרק יוצא דופן (נדה דף מד.) ובפרק מי שמת (ב''ב דף קמב:) דעובר מיית ברישא היינו היכא דמתה מעצמה כדאמר בפ''ק דערכין (דף ז.) דוולד איידי דזוטר חיותיה עיילא טיפתא דמלאך המות ומחתכא לסימניו אבל נהרג לא:

אֶלָּא פְּשִׁיטָא זֶה פֵּירַשׁ לְמִיתָה וְזֶה פֵּירַשׁ לְחַיִּים אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בָּעֵינַן חִיּוּתָא בְּסוֹף לֵידָה הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא בָּעֵינַן חִיּוּתָא בְּסוֹף לֵידָה לְמָה לֵיהּ מִכִּי יִוָּלֵד נָפְקָא

Traduction

Rather, it is obvious that the reference is to a case where the mother died at the conclusion of the birth, at which point this mother withdrew for death and that newborn withdrew for life. Granted, if you say that we require life at the conclusion of the birth, that is why a verse was necessary to exclude the orphan. But if you say that we do not require life at the conclusion of the birth, and the verse is excluding only an animal that was born after its mother’s death, why is this verse necessary to exclude it? It can be derived from the phrase: ''When it is born.'' It may be derived from here that in any situation where the animal must be alive, it must remain alive until the end of the process. That is the case with regard to the slaughter of an animal in danger of imminent death as well. The slaughter is valid only if there is an indication of life at the end of the act of slaughter.

Rachi non traduit

זה פירש למיתה. אמו כלומר בשעת מיתתה ילדה דרך הרחם ואשמועינן קרא דבעינן חיות עד גמר לידה ולאחר לידה מעט ואי לא ה''ל יתום דעל כרחיה האי תחת אמו למעוטי חיה באמצע לידה ומתה בגמר לידה אתי:

אי אמרת בשלמא. אחר סוף לידה אשמועינן דבעינן חיותא שיצא כולו מחיים ולמעוטי מתה בגמר לידה:

היינו. דלא אימעיט ליה מתה בסוף לידה מכי יולד פרט ליוצא דופן דהאי נמי לאו יוצא דופן הוא כי מתה בגמר לידה:

אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה. וקרא למעוטי מתה באמצע לידה אתא:

למה לי קרא מכי יולד נפקא. דאכתי ה''ל יוצא דופן אלא ש''מ כל מלתא דבעו בה רבנן חיותא בעינן שיהא חיות בגמר דיליה:

Tossefoth non traduit

אלא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים. אין להוכיח מכאן דאפילו בידי שמים אפשר לצמצם דקרא איכא למימר דאיצטריך אם יבא אליהו ויאמר שבצמצום נעשה ושבקינן לקרא דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה:

אָמַר רָבָא הִלְכְתָא כִּי הָא מַתְנִיתָא בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחְזִירָה פְּסוּלָה

Traduction

§ The mishna teaches: The slaughter of a small animal in danger of imminent death that during the slaughter extended its foreleg that was bent and did not restore it to the bent position is not valid, as extending the foreleg is only part of the natural course of removal of the animal’s soul from its body and not a convulsion indicating life. Rava says that the halakha is in accordance with the opinion expressed in this baraita: The slaughter of a small animal that extended its foreleg that was bent and did not restore it to the bent position is not valid.

Rachi non traduit

פסולה. אם מסוכנת היא דדרכה לעשות כן בהוצאת נפש:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּיָּד אֲבָל בָּרֶגֶל בֵּין פָּשְׁטָה וְלֹא כָּפְפָה בֵּין כָּפְפָה וְלֹא פָּשְׁטָה כְּשֵׁרָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדַקָּה אֲבָל בְּגַסָּה בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל בֵּין פָּשְׁטָה וְלֹא כָּפְפָה בֵּין כָּפְפָה וְלֹא פָּשְׁטָה כְּשֵׁרָה וְעוֹף אֲפִילּוּ לֹא רִפְרֵף אֶלָּא גַּפּוֹ וְלֹא כִּשְׁכֵּשׁ אֶלָּא זְנָבוֹ הֲרֵי זֶה פִּירְכּוּס

Traduction

The baraita continues: In what case is this statement said? It is with regard to the foreleg. But with regard to the hind leg, whether the animal extended it and did not restore it to the bent position or the animal bent it but did not extend it, the slaughter is valid. In what case is this statement, about extending the foreleg, said? It is with regard to a small animal. But with regard to a large animal, whether the convulsion involves its foreleg or its hind leg, and whether the animal extended it and did not restore it to the bent position or the animal bent it but did not extend it, the slaughter is valid. And with regard to a bird, even if it fluttered [rifref] only its wing or wagged only its tail, that is a convulsion and an indication of life.

Rachi non traduit

גסה. לאו אורחה בהכי וחיותא הוא:

ריפרוף בציר מכשכוש:

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן כּוּלְּהוּ תְּנַנְהִי בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחְזִירָה פְּסוּלָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ יָד אִין רֶגֶל לָא דַּקָּה אִין גַּסָּה לָא עוֹף אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּלָא תְּנַן

Traduction

The Gemara asks: What is Rava teaching us in ruling in accordance with the baraita? He is teaching us all of those halakhot we learned in the mishna: The slaughter of a small animal that when being slaughtered extended its foreleg that was bent and did not restore it to the bent position is not valid, as extending the foreleg is only part of the natural course of removal of the animal’s soul from its body and not a convulsion indicating life. It may be inferred from the mishna that with regard to movement of a foreleg alone, yes, it is not an indication of life, but movement of a hind leg, no, it is an indication of life. With regard to a small animal, yes, this is the halakha; with regard to a large animal, no, this is not the halakha, and extending a hind leg does indicate life. The Gemara answers: It was necessary for Rava to teach the halakha in the baraita with regard to a bird, as we did not learn it in the mishna.

Rachi non traduit

כולהו תננהו. לשון קושיא הוא כלומר למה ליה לרבה לאשמועינן דהלכתא הכי הא סתם מתניתין היא:

מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט לְנָכְרִי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילּוּ שְׁחָטָהּ לֶאֱכוֹל לְנָכְרִי מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלָּהּ פְּסוּלָה שֶׁסְּתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה

Traduction

MISHNA: In the case of a Jew who slaughters the animal of a gentile for a gentile, his slaughter is valid, and Rabbi Eliezer deems it not valid. Rabbi Eliezer says: Even if the Jew slaughtered the animal with the intent to feed the gentile from its diaphragm [meḥatzar kaved], its slaughter is not valid, as the unspecified intent of a gentile is to slaughter the animal for idol worship, and it is prohibited to derive benefit from it.

Rachi non traduit

מתני' ורבי אליעזר פוסל. דכיון דבהמה דעובד כוכבים היא אע''ג דישראל קשחיט מהניא ביה מחשבת עובד כוכבים דסתם מחשבתו לעבודת כוכבים:

חצר כבד. טרפשא דכבדא איברר''ש בלע''ז:

Tossefoth non traduit

מחצר כבד שלה. לאו דוקא נקט יותרת הכבד משום דעולה לגבוה והויא כחלב ודם אלא אפילו כזית של שאר בשר נמי כדאמרינן בגמרא יהיב זוזא לטבחא ישראל מאי ואורחא דמלתא הוא דנקט:

פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים. ואם תאמר לקמן (חולין דף לט:
ושם) גבי השוחט לשם הרים דקתני פסולה ודייק עלה פסולה אין זבחי מתים לא פירוש ולא מיתסרי בהנאה והכא קתני רבי אליעזר אומר פסולה ואע''ג דאסור אף בהנאה כדקתני שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים ויש לומר דלקמן דייק מדלא קתני הרי אלו זבחי מתים אבל הכא איידי דאמרי רבנן כשרה אמר רבי אליעזר פסולה:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי קַל וָחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּמוּקְדָּשִׁין אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט

Traduction

Rabbi Yosei says: The matter of the intent of the gentile is irrelevant in this case, as can be derived by means of an a fortiori inference. If in a place where intent while slaughtering the animal invalidates the slaughter, i.e., in sacrificial animals, such as when slaughtering an offering with the intent to sacrifice it beyond its designated time, everything follows only the intent of the priest performing the service and not the intent of the owner, then in a place where intent does not invalidate the slaughter, i.e., in non-sacred animals, is it not right that everything should follow only the intent of the one who slaughters the animal?

Rachi non traduit

אמר רבי יוסי קל וחומר. דלא מהניא בה מחשבת בעלים הואיל וישראל שחיט לה:

ומה במקום שמחשבה פוסלת. דהיינו במוקדשין כדכתיב (ויקרא ז) לא יחשב קרי ביה לא יחשב לאוכלה ביום השלישי כי פגול יהיה והכי מפרש בזבחים (דף כט:):

אין הכל הולך אלא אחר העובד. דכתיב המקריב לא יחשב אבל בעלים לא פסלי במחשבתן כי מקריב לה כהן:

מקום שאין המחשבה פוסלת. כגון בחולין כלומר חולין שאין המחשבה פוסלת בהם. ובגמרא מפרש מאי קאמר דהא מחשבת עבודת כוכבים פסלה בהו דהא זבחי מתים איקרו מה מת אסור בהנאה אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה:

גְּמָ' הָנֵי תַּנָּאֵי אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַבְּעָלִים מְפַגְּלִין

Traduction

GEMARA: In explanation of the dispute between the first tanna and Rabbi Eliezer, the Gemara explains: These tanna’im hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, as it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, says: I heard that the owners, and not only the priest, render an offering piggul by means of improper intent. The same is true with regard to non-sacred slaughter, where the owners’ intent for idol worship invalidates the slaughter, even if the slaughterer has no intent for idol worship.

Rachi non traduit

גמ' והני תנאי. תנא קמא ורבי אליעזר אית להו דר''א בר' יוסי כלומר דטעמיה דתנא קמא דמכשר לאו משום דאין מחשבה הולכת אלא אחר העובד דא''כ היינו ר' יוסי אלא כר''א בר''י סבירא להו טעמיה מפרש ואזיל:

שמעתי. מרבותי:

שהבעלים מפגלין. וטעמא מפרש בזבחים בפרק ב''ש (זבחים דף מז.) בסופו דכתיב והקריב המקריב וגו' אלמא בעלים קרי מקריב הלכך איתנהו בכלל המקריב לא יחשב אם חשבו על שחיטת כהן או על זריקתו ע''מ לאכול חוץ לזמנו הוי פיגול:

Tossefoth non traduit

הני תנאי אית להו דרבי אליעזר בר' יוסי. פירוש רבנן ורבי אליעזר דמתניתין אבל ר' יוסי לא סבר ליה כוותיה דהא אמר דאין הכל הולך אלא אחר העובד:

מִיהוּ תַּנָּא קַמָּא סָבַר אִי שַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב אִין אִי לָא לָא סְתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא אָמְרִינַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אַף עַל גַּב דְּלָא שַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב סְתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרִינַן וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר אַף עַל גַּב דְּשַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד לָא אָמְרִינַן

Traduction

But the first tanna holds that if we heard the gentile say that he intends the animal for idol worship, yes, his intent invalidates the slaughter, and if the gentile did not voice his intent before us, his intent does not invalidate the slaughter, as we do not say that the unspecified intent of a gentile is for idol worship. Rabbi Eliezer holds: Although we did not hear the gentile say that he intends the animal for idol worship, the slaughter is not valid, as we say the unspecified intent of a gentile is for idol worship. And Rabbi Yosei comes to say that even though we heard the gentile say that he intends the animal for idol worship, in a case where this owner has intent for idol worship and that other person is performing the slaughter, we do not say that the intent of the owner invalidates the slaughter.

Rachi non traduit

מיהו תנא קמא. דמכשר:

סבר אי הוה שמעיניה. לעובד כוכבים דחשיב על שחיטת ישראל ואמר שחיטת בהמה זו לעבודת כוכבים תהא אסורה דמהניא מחשבת בעלים כר' אליעזר בר' יוסי ואי לא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים לא אמרינן:

זה עובד. משום שחיטת פנים נקט לה דאפילו בקרבן ס''ל לר' יוסי דאין הבעלים מפגלין ורבי יוסי פליג אתנא קמא וארבי אליעזר:

אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּדְשַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב פְּלִיגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר כִּי אָמְרִינַן זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד הָנֵי מִילֵּי בִּפְנִים אֲבָל בְּחוּץ לֹא חוּץ מִפְּנִים

Traduction

There are those who say an alternative explanation of the mishna. It is with regard to a case where we heard the gentile say that he intends the animal for idol worship that the tanna’im disagree. The first tanna holds that when we say in a case where this owner has improper intent and that other person is performing the slaughter that the intent of the owner invalidates the slaughter, this statement applies only inside the Temple, in the slaughter of offerings. But with regard to non-sacred slaughter outside the Temple, the intent of the owner does not invalidate the slaughter, as with regard to deriving the halakhot of non-sacred slaughter outside the Temple from the halakhot of slaughter of sacrificial animals inside the Temple,

Rachi non traduit

איכא דאמרי אפילו בדשמעיניה. לעובד כוכבים דחשיב פליגי רבנן עליה דר''א ואית להו לתרוייהו בעלים מפגלין בקרבן כר' אליעזר בר' יוסי וגבי חולין פליגי:

חוץ מפנים. מחשבת עבודת כוכבים בחולין ממחשבת פיגול בקרבן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source